Телеграм канал «הפסיכולוג כותב לך»

הקושי לקבל עזרה מאחרים

עבור אנשים רבים, הבקשה לעזרה או הסכמה לקבל תמיכה מלווה בתחושה חריפה של חולשה, אובדן שליטה או פחד להיות לנטל על הסביבה. דפוס זה מתפתח לעיתים קרובות בעקבות חוויות עבר שבהן הסתמכות על אחרים הובילה לאכזבה או לפגיעה.

כאשר אדם מתרגל לסמוך רק על עצמו, קבלת עזרה נתפסת כסכנה לעצמאות שלו. בעקבות זאת נוצר עומס כבד, המוביל לעייפות כרונית ולתחושת בודדות עמוקה, גם כאשר יש בסביבה אנשים שאוהבים ורוצים לסייע.

כדי לשפר את המצב, מומלץ להתחיל בצעדים קטנים מאוד. נסו לאפשר לאדם קרוב לעזור במשימה קטנה וחסרת חשיבות מכרעת. התבוננו בתחושות שעולות ביחס לכך, והזכירו לעצמכם שקבלת תמיכה אינה פוגעת בכוח שלכם, אלא בונה קשרים חזקים ובריאים יותר.

תעקבו אחרינו! כאן מדברים על פסיכולוגיה ❤️

מאיפה זה מגיע?

הקושי הזה מתפתח לעתים קרובות כבר בילדות. בבתים שבהם לא דיברו על רגשות, או שבהם ילדים שמעו "אל תבכה" ו"אין סיבה לכעוס", הם למדו להתעלם ממה שקורה בפנים. גם חוויות קשות וטראומה יכולות לגרום לנתק בין הגוף לרגש.
החדשות הטובות הן שאפשר ללמוד לזהות רגשות גם בגיל מבוגר
זה קורה בהדרגה, כשמתרגלים לעצור כמה פעמים ביום, לשים לב לתחושות בגוף, ולתת להן שם.
עם הזמן, הרגשות נעשים ברורים יותר, והקשר עם עצמנו ועם אחרים מעמיק.

תעקבו אחרינו! כאן מדברים על פסיכולוגיה ❤️

קושי לזהות מה אנחנו מרגישים

יש אנשים שכאשר שואלים אותם איך הם מרגישים, הם באמת לא יודעים לענות. הם מרגישים משהו בגוף, מתח בכתפיים, לחץ בחזה או כאב בבטן, אבל לא מצליחים להסביר אם זה כעס, עצב או פחד. לפעמים הם עונים "בסדר" או "לא יודע", וזו לא התחמקות אלא קושי אמיתי. מי שמתמודד עם זה מתקשה לתאר את עולמו הפנימי, ולכן גם הסובבים אותו מתקשים להבין מה הוא צריך.
זה קורה ליותר אנשים ממה שמקובל לחשוב

תעקבו אחרינו! כאן מדברים על פסיכולוגיה ❤️

איך מתמודדים עם ציפיות לא מציאותיות מעצמנו?

הרבה אנשים מציבים לעצמם רף גבוה מאוד, ואז מרגישים כישלון בכל פעם שהם לא עומדים בו. הם רוצים להיות הורים מושלמים, עובדים מצטיינים וחברים תמיד זמינים, והכול באותו זמן.
כשזה לא מצליח, הביקורת העצמית מתחזקת והאנרגיה נגמרת

כמה צעדים שעוזרים:
לבדוק מי קבע את הרף הזה, אתם או הסביבה.
לחלק מטרה גדולה למשימות קטנות וברורות.
להחליט מראש מה נחשב מספיק טוב.
לדבר לעצמכם כמו שהייתם מדברים עם חבר קרוב.

מי שלומד לוותר על שלמות מגלה שיש לו יותר כוח, יותר שקט ופחות לחץ.

תעקבו אחרינו! כאן מדברים על פסיכולוגיה ❤️

למה אנחנו מתביישים ללכת לטיפול?

סטיגמה עצמית קורית כשאדם מאמץ את הדעות השליליות של החברה על מי שפונה לעזרה נפשית. הוא חושב:
אם אני הולך לפסיכולוג, סימן שאני חלש או שיש בי משהו שבור
המחשבות האלה גורמות לבושה, ולכן הוא דוחה את הפנייה במשך חודשים ואפילו שנים. בינתיים המצב מחמיר, והבדידות גדלה.

מחקרים מראים שדווקא אנשים שמאמינים לסטיגמה הזאת מגיעים לטיפול מאוחר יותר, ובמצב קשה יותר. פנייה לעזרה היא החלטה אחראית, בדיוק כמו ללכת לרופא כשכואב הגוף. כשמבינים שהבושה לא באה מבפנים אלא נלמדה מהסביבה, קל יותר להתחיל להשתחרר ממנה.

תעקבו אחרינו! כאן מדברים על פסיכולוגיה ❤️

למה קשה לנו להתגאות בהישגים שלנו?

אנשים רבים מקטינים את ההצלחות שלהם. מקבלים מחמאה ועונים "זה לא באמת משהו", או מייחסים את ההצלחה למזל ולעזרה של אחרים.
מאחורי זה עומדת לרוב אמונה פנימית שאנחנו לא מספיק טובים, ולכן כל הישג נראה לנו מקרי
התוצאה היא תחושת חוסר ערך, גם כשהחיים מבחוץ נראים מצוינים.

איך משנים את זה? אפשר לכתוב כל ערב שלושה דברים שהצלחתם בהם, אפילו קטנים. כשמקבלים מחמאה, עונים פשוט "תודה". ובכל פעם שאתם אומרים "זה כלום", עצרו ושאלו מה הייתם אומרים על הישג כזה אצל חבר קרוב.

תעקבו אחרינו! כאן מדברים על פסיכולוגיה ❤️

הפחד משינוי והדרך לחיות עם אי ודאות

שינוי תמיד נושא איתו אי ודאות, והגוף מגיב לכך בלחץ, בדאגה ובנטייה להישאר במקום המוכר, גם אם הוא כבר לא מתאים. עבור ישראלים רבים שעזבו את הארץ בשנים האחרונות בעקבות המצב הביטחוני, החוויה הזו כפולה:
גם פחד מהבלתי צפוי של המקום החדש, וגם התמודדות עם תחושת ניתוק מהמולדת, מהמשפחה ומהשגרה
מחקרים מראים שעלייה ברמת האי ודאות גורמת לעלייה ברמת הקורטיזול בדם, להפרעות שינה ולקושי בקבלת החלטות.
גם במצבים כאלה, ניתן לפתח יכולת התמודדות:
ראשית, להפריד בין מה שניתן לשלוט בו לבין מה שלא.
שנית, לבנות שגרה יומית חדשה, גם אם היא זמנית, כדי להחזיר תחושת יציבות.
שלישית, לאפשר עצב אמיתי על מה שנשאר מאחור, בלי להאשים את עצמנו בבחירה.

הפחד משינוי אינו חולשה, אלא סימן שמשהו בחיים היה חשוב מספיק כדי שיהיה קשה לעזוב אותו.

תעקבו אחרינו! כאן מדברים על פסיכולוגיה ❤️