Телеграм канал «אינטרנט ישראל»

לא מזמן אירעה דליפת מידע מאד מאד לא נעימה ליועץ הבכיר לראש הממשלה יונתן אוריך. הדליפה אירעה כי אוריך השתמש בטוקן לשירות ששותה לו את הווטסאפ. הטוקן הזה היה אמור להיות סודי אך מצא את עצמו בקוד בגיטהאב, דבר שהוביל לתקיפה מוצלחת. אבל לא צריך לחשוב גם על אבטחה. אחד מיוצרי התוכן האהובים עלי, יובל אבידני, חשף איך אייג׳נט אחד שהוא הפעיל כדי ליצור מוצר, שתה לו טוקן מפרויקט אחר וחגג שם באיזה מאה דולר. לא נעים בכלל. המנציאות היא שאם אנחנו שמים טוקנים במחשב אנחנו חשופים. או מהצד של האבטחה, או מהצד של אייג׳נטים אחרים שישתמשו בטוקן הזה. בעצמי ראיתי איך אייג׳נט קוד שביקשתי ממנו להתחבר ל-API הלך וחיפש אקטיבית טוקנים בכל המחשב.
אז מה עושים? אפשר לקוות לטוב או להשתמש במנהל סודות. זה נשמע מסובך ומורכב אבל בפועל זה הכי קל בעולם. בטח בעולם של האייג׳נטים שעושים את כל החיבורים. בפוסט החדש אני מראה איך אני עושה את זה עם מנהל הסודות של ביטוורדן שהוא פתרון נוח וחינמי ואיך אני מונע גם מאייג׳נט אחר לקחת את הטוקן שלו. כמובן שיש עוד פתרונות אבל זה פתרון ממש קל!
https://internet-israel.com?p=12184
--
ובעסקי הבינה המלאכותית היוצרת. יוזמה נאה של יזמת שהתכוונה לעשות טוב ובנתה אתר נאה ומוצלח להצגת רופאים שעושים בדיקות שד לרגל חודש המודעות לסרטן השד. היה אפשר להרשם, להצביע לרופאים או לכתוב עליהם או עליהן חוות דעת וכן להשתדך לנשים אחרות שהולכות לעשות בדיקות. באמת יוזמה מוצלחת. הבעיה היא שבאמצעות כלי הפריצה דפדפן היה לכל מי שחיפש את כל המידע של האתר כולל לוג התנועה המלא. כלומר ברגע שנרשמת, האתר אגר את כל התנועה שלך באתר. כניסה לצפייה ברופאים ופעולות ועוד גם מידע על הדפדפן כי למה לא.
האם היזמת רצתה את הלוג הזה? כנראה שלא. האם היא התכוונה לשפוך את כל המידע לרשת? גם לא. אבל זה קרה כי... אלו סיכונים כשעובדים עם בינה מלאכותית. גם עם כלים מסודרים. למרבה המזל, מי שמצא את זה הוא לא פצחן איראני מרושע אלא טל פורשר. חוקר אבטחה שעוד נשמע עליו ולמרבה המזל הכל נסגר לפני שנגרם נזק. כי זה מידע ראשי. אבל... בחייאת, אם אתם יוצרים פרויקט אפילו בכוונה טובה - תנו למישהו לשים עליו עין. כל הפרטים בכתבה בדה מרקר:
https://www.themarker.com/captain-internet/2026-10-13/ty-article/.premium/000001a1-2a6a-d90c-a7bd-ab6e043a0000
--
ובפינת האמרנו לכם. לפני זמן רב מאד בעידן העתיק יומין של לפני שמונה חודשים. חברת מטא החליטה להרים ארגון שטוח בלי מנהלי ביניים ואנשים מיותרים. ״היום בעידן הבינה המלאכותית אין לנו צורך בבני אנוש בזויים ועלובים!״ אמר זאקרברג (כלומר לא אמר באמת אבל משהו בסגנון. מי צריך מנהלים באמת כשיש AI וכל מנהל יכול לנהל אפילו 50 אנשים ישירות וכשיהיה את המודל החדש אופוס, בטח גם 500. למרבה הצער, אנחנו שוכחים שהמודלים האלו הם באמת מהפכה מטורפת אבל זה לא איזה דאוס אקס מאכינה וזה לא עובד ככה. למה? כי יש מחקרים סוציולוגיים ופסיכולוגיים שסותרים את זה. אינספור אנשים אמרו את זה ועכשיו מטא מודה לביזנס אינסיידר שיש היפוך של המדיניות הזו ויש גיוס של מנהלי ביניים. בכך היא מצטרפת לחברות רבות אחרות כמו קלארנה, פורד, IBM, דואלינגו ובאמת אינספור חברות. כתבתי על זה בלינקדאין:
https://lnkd.in/p/daiS-8D8

לא מזמן מתקשר אלי חבר בשם ח׳ ואומר: ״שומע? שלחתי לך מייל!״. אני אמרתי לו שחיילים מגיעים גם אם לא מודיעים עליהם בטלפון. הוא אמר לי שיש לו תופעה שמציקה לו. לפעמים מיילים לא מגיעים. ״מה הבעיה?״ אמרתי לו ״תשתמש ב-LLM הארור שיפתור לך״. הוא סיפר שבגדול ה-LLM חפר וחפר ולא הגיע ממש לתוצאה כי הוא לא ממש מבין במיילים ולא היה לו כוח להתעסק עם זה והוא הוביל אותו למחילת ארנב. סגרנו שאני אנסה לפתור לו את הבעיה ואם אני מצליח אני יכול לכתוב על זה פוסט.
אם גם אתם סובלים מתופעה שלפעמים או כל הזמן המיילים שלכם מגיעים לתיקית הספאם או נעלמים וזה סתם מעצבן - אז בפוסט הזה יש מגוון כלים והסברים איך לעבוד עם ה-LLM וגם כלים חיצוניים.
https://internet-israel.com/?p=12173
— ג
יא זומר הוא פעיל חופש מידע ותיק מאד, אני מכיר אותו משנים של פעילות ובאמת הוא אחד האנשים היקרים שעוסקים בהנגשת מידע ציבורי ששייך לכולנו. המדינה לא ממש משתגעת על זה ומנסה כל הזמן להלחם בו. המקרה האחרון הוא דוגמה טובה. המדינה חייבת לפי חוק לחשוף את עסקאות הנדל״ן והיא עושה אתצ זה באתר ASP מתקופת אנו-באנו עם jQuery גרסה 1.8 וממשק משתמש מזעזע היישר משנות התשעים. גיא בנה scraper די רגוע ובמשך ארבעה חודשים סרק בשופי ובנחת את המאגר (מאגר פתוח לציבור), בדק את המידע ופרסם אותו במרוכז. גם כקובץ זיפ (47 מגהבייט) וגם כדאטהבייס פתוח ואפילו MCP. האנשים? הגיבו בהתלהבות אדירה ותוך 24 שעות יזמים זריזים בנו תוכנות, אפליקציות ואתרים שמבוססים על המידע הזה. למשל אתר שנותן שיערוך לדירה שלך, אתר שמראה את כל העסקאות בשכונה, שמדרג ערים. באמת שפע של דברים.
מה רשות המיסים עשתה? במקום לומר תודה לגיא או אפילו להנגיש את המידע המלא בעצמה (אמרנו, 47 מגה־בייט). שמה חומה מפני סקרייפינג ועכשיו צריך לפתוח משתמש במס הכנסה כדי להכנס למידע. למה? ככה. מה התירוץ? ״מנועי AI מתקיפים את האתר״. בואו ונגיד ששמעתי תירוצים יותר טובים בגן.
כתבתי מהזווית הטכנית על זה בדהמרקר:
https://www.themarker.com/ty-WRITER/0000017f-da26-dea8-a77f-de662c9c0000
מידע הוא דבר יקר וגם ארגונים שמחויבים לפרסם אותו לפי חוק לא אוהבים לעשות את זה. לא רק בישראל אלא גם בעולם ועכשיו אני אעשה קצת ניתוח סוציולוגי לא טכני ברשותכם:
קודם כל זה עניין של תמריצים: ארגון או פקיד כמעט אף פעם לא יקבל ביקורת או יענש משמעתית על כך שפרסם מעט מדי. אבל כן תהיה סנקציה ציבורית או משפטית אם דלף משהו רגיש, שגוי, או שגוף כלשהו "עשה עם המידע שימוש לא נכון" מצד הדרגים הפוליטיים. לכן האסטרטגיה הרציונלית היא לצמצם את המידע גם כשהוא נדרש לפי חוק וזו תופעה שנחקרה היטב (למשל גם בקוריאה https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0740624X1630243X )
מעבר לכך, בישראל יש תרבות של הסתרה. מקס ובר טען שמידע הוא משאב ארגוני. מי שמחזיק אותו שולט בסדר היום, בהגדרת הבעיה ובאפשרות הביקורת וחברי הארגון, כל ארגון, מחזיקים בתפיסה שהמידע הוא "שלנו", לא של האזרח. כך למשל במחקר על הקשיים ביישום ממשל פתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, התגלו שלושה סיבות תרבותיות למניעת פרסום המידע הזה טריטוריאליות בין משרדים, ניהול מידע מיושן וסודיות בירוקרטית, ותפיסת הציבור כ"רעש במערכת".
https://en.idi.org.il/publications/5249 
למרות זאת, תרבות ניתנת לשינוי ובישראל יש חשיבות גדולה לשינוי התרבות הארגונית של הממשלה מהסתרת מידע לגילוי כמה שיותר מידע. בטח שמידע אזרחי. מעבר לזכות ולבעלות של אזרחים על המידע שלהם, יש גם חשיבות כלכלית רבה ויוזמות חדשות שיכולות להשתמש במידע הזה להקל על החיים של כולנו.
ואם חשבתם שזה מוגבל למדינות, אז לא. גם בארגונים יש נטייה לשמור על מידע קרוב לחזה במחלקות שונות. למרות ששיתוף מידע בתוך הארגון יכול להביא ליותר רווח וליותר הזדמנויות. שינוי תרבות ארגונית חשוב גם בארגון לא במדינה.
וזהו, קצת חפרתי פה אבל הממשק בין סוציולוגיה לטכנולוגיה הוא באמת מרתק בעיני.